החלטה בתיק בש"פ 6716/05

1.        ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופטת ש. דברת) בב"ש 21042/05 לפיה הוחלט לעצור את העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

2.        כנגד העורר ביחד עם נאשמים נוספים הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של קשירת קשר לעוון, תקלה ציבורית, ניסיון להיזק בזדון, ניסיון פגיעה במתקן בזק ושיבוש מהלכי משפט. לפי כתב האישום, קשרו הנאשמים קשר לפגוע בתשתיות של חברת "בזק" בבאר שבע, וזאת עקב התנגדותם לתוכנית ההתנתקות. הקושרים, ובהם העורר, נפגשו בנוה דקלים ביום 20.6.05, ותודרכו על ידי יוגב גלבוע כי באותו ערב יתחלקו לזוגות ויגרמו נזקים למספר רב של ארונות סעף של בזק בבאר שבע. במסגרת התידרוך, מסר גלבוע לעורר ולאחר מפה של העיר באר שבע ובה מסומן מיקומם של ארונות הסעף של החברה שבהם אמורים הקושרים לחבל, וכן מסר לעורר ולאחר מפתחות של הארונות וכן מזמרה לצורך ביצוע החבלה בארונות. במסגרת הקשר, יצאו חלק מהקושרים לכיוון באר שבע, כאשר העורר מכוון אותם במכשיר טלפון נייד למקום בו אמורים הם להיפגש. בעקבות תידרוכו, נפגש העורר עם הנאשמים האחרים, ומסר להם מפתח עמו אמורים היו לפתוח את ארונות הסעף כדי לחבל בהם. בחצות הלילה, הגיעו נאשמים אחרים לרח' התקווה בבאר שבע כדי לחבל בארון סעף המוצב במקום. בטרם הספיקו לבצע את זממם, נעצרו על ידי שוטרים במקום. בהמשך אותו הלילה, נהג העורר עם נאשם נוסף ברכב בקרבת מקום לבית המשפט בבאר שבע, וזאת בכוונה לחבל בארון סעף נוסף המצוי באיזור. השניים עוכבו על ידי שוטרים. במהלך הנסיעה למשטרה לצורך חקירה, זרק העורר מפתח של ארון סעף שהוחזק בידו לצורך מימוש הקשר, וזאת כדי לשבש את מהלכי החקירה.

           עם הגשת כתב האישום, ביקשה התביעה לעצור את העורר עד לתום ההליכים.

3.        בבית משפט השלום (כב' השופט אמוראי) לא כפר העורר בקיומן של ראיות לכאורה נגדו. חרף טיעוני בא כוח התביעה בדבר מסוכנות העורר ושאר הנאשמים לאור אופי הקשר שרקמו ביניהם והנזקים הקשים שהיו צפויים לציבור אילו נתממש הקשר הפלילי, החליט בית המשפט לשחרר את הנאשמים בערבות. בנוסף לערבויות כספיות, הורה בית המשפט בעניינו של העורר כי ישהה במעצר בית מלא בכפוף להיתר יציאה לצורך חתונתו ולצורך תפילה. ביצוע השחרור עוכב לצורך הגשת ערר.

4.        המדינה עררה על החלטת השחרור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי מצא כי במעשיו של העורר וחבריו יש כדי להקים עילת מעצר. מדובר בפעולה המכוונת לפגוע בתשתיות המדינה כמחאה על תכנית התנתקות שנתקבלה על ידי הממשלה. ההכנה, התכנון, הביצוע בצוותא והרקע האידיאולוגי לביצוע המעשים מוליד עילת מעצר המצביעה על מסוכנות העורר וחבריו. בחלופת המעצר שהוצעה לפיה העורר ישאר במעצר בית בהשגחת אחיו אין כדי לנטרל את המסוכנות. בית המשפט הוסיף כי ביצוע עבירות על רקע אידיאולוגי מוליד סכנה מובנית להישנות מעשים פליליים שהחלופות שנקבעו בערכאה הדיונית אינן נותנות לה מענה ראוי, ולא ניתן לתת אימון בחלופת מעצר על רקע התנהגות העורר ונוכח הנסיבות הקשות והמיוחדות של התקופה. בית המשפט ציין במיוחד את העובדה כי העורר שמר בחקירתו על זכות השתיקה ולא התייחס בכל צורה לארועים בהם נטל חלק, והעדר התייחסות זו מגביר את החשש מפני הישנות מעשי הפרת חוק על רקע אידיאולוגי, באם ישוחרר.  לאור כל אלה, הורה בית המשפט על מעצר העורר עד תום ההליכים.

5.        על החלטה זו נסב הערר שבפני. בא כוח העורר טוען כי טעה בית המשפט כאשר קבע כי קימת עילת מעצר בענין זה, במיוחד לאור העובדה כי מדובר בעבירות מסוג עוון שהשתכללו כדי נסיון בלבד, ולא יצאו מן הכח אל הפועל. לחלופין טען, כי גם אם קימת עילת מעצר, הרי שמדובר במקרה בו ניתן להסתפק בחלופת מעצר. גישת בית המשפט לפיה בעבירות בעלות גוון אידיאולוגי אין ולא יכולה להימצא חלופת מעצר אינה מידתית והיא סותרת את הגישה המקובלת בדיני מעצרים הבוחנת את נסיבותיו האישיות של הנאשם, ומשקללת באופן פרטני את הנתונים השונים של הענין, דבר שלא נעשה כאן. עוד טען לקיומה של הפלייה שלא כדין בין העורר לשני מעורבים אחרים בפרשה אשר שוחררו, אף שהם מואשמים באותן עבירות ממש, טענה שגם בה יש כדי להצדיק את שחרורו. בא כוח העורר הדגיש כי משמעות מעצרו של העורר עד תום ההליכים פירושה המתנה לסיום משפטם של שותפים לעבירה המתנהל בנפרד, וזאת כדי שיוכלו להעיד בעניינו של העורר ושאר הנאשמים בתיק זה, והדבר עלול להימשך זמן רב. בסיום הדברים ציין כי ביום ה-17.7.05 מתעתד העורר להינשא, וכי  טעם זה גם הוא מצדיק את שחרורו לא רק לארוע החתונה אלא גם לתקופה שלאחריו,  כדי לאפשר לו לשהות עם בת זוגו לאחר נישואיהם.

6.        בא כוח המדינה טען כי אופי העבירות המיוחסות לעורר וחבריו מקימות עילת מעצר. מדובר בנסיון פגיעה רב מערכתית בשירותים חיוניים לציבור שאילו נתממשה היתה עלולה לגרום נזק חמור לנזקקים לשירותי חירום עד כדי פגיעה אפשרית בחיי אדם. העורר נרתם לעבריינות אידיאולוגית, ובחקירתו שמר על זכות השתיקה ולא נתן כל הסבר באופן המאפשר להעריך את אופי כוונותיו לעתיד. קיים חשש כי שחרור העורר עלול להביאו לחזור ולעבור על החוק כדי לקדם את הרעיון שהוא דוגל בו, וככל שמתקדמים בתהליך למימוש ההתנתקות, הסכנה להפרת החוק גוברת. לדבריו, אין לתת אימון בחלופת מעצר כי תמנע את מעורבות העורר בביצוע עבירות נוספות שנועדו להקשות או למנוע את ביצוע מדיניות הממשלה.

7.        נתתי דעתי לכלל נסיבות הענין ובאתי לידי מסקנה כי אין מנוס מהמשך מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו.

           לעורר מיוחסות עבירות אשר חרף סיווגן כעבירות עוון, חומרתן רבה עד מאד לאור הנזק הצפון מהן, במיוחד על רקע ארועי התקופה האחרונה והתהליך המדיני הצפוי בתקופה הקרובה. העורר ביחד עם חבריו תכננו לפרטים קשר פלילי לפגוע במתקני חב' בזק בכוונה לשבש מערכות תקשורת כלליות אשר תנתקנה מוסדות ציבור, ושירותים ציבוריים מתקשורת טלפונית, וכך תשלולנה מן הציבור הרחב יכולת ליצור קשר עם אותם מוסדות ולזכות בשירותים חיוניים להם הוא נזקק. תכנית זו נועדה לשבש מערכות ציבוריות חיוניות. היא תוכננה על רקע התנגדות קבוצת הנאשמים למדיניות ההתנתקות של הממשלה, וכחלק ממגמה לשבש תכנית לאומית שהמדינה גיבשה בהליך דמוקרטי וכחוק.

           הסיכון והחומרה הטמונים במעשי העורר וחבריו הם בשלושה: ראשית, בנכונותם להפר את החוק כחלק ממאבק רעיוני כנגד מדיניות הממשל בישראל. מעשים של אלימות, או שיבוש מערכות ציבוריות כדי לקדם אידיאולוגיה כזו או אחרת אינם רק עבירות על החוק. הם משקפים התנהגות אלימה אנטי-דמוקרטית, המבקשת לחתור תחת הליכים תקינים של הממשל, ולשבשם בכוח הזרוע. שנית, האמצעים אותם בקשו הקושרים לנקוט כדי לממש את מלחמתם האידיאולוגית הם חמורים ביותר. פעולות שנועדו לפגוע פגיעה ממשית בתשתיות ציבוריות רחבות היקף הנדרשות באורח חיוני להבטחת אורח חיים תקין של הציבור הן קשות במיוחד. הן פוגעות לא רק באזרח מן השורה שזכותו להמשיך באורח חייו דרך שגרה ובלא הפרעה, אלא גם בחולה, בזקן, ביולדת ובנזקק לשירותי חירום שבלעדיהם חייו אינם חיים. ושלישית, החומרה והסכנה שבמעשי העורר וחבריו אינם מתמקדים בארוע נקודתי אחד, בבחינת מעידה חד-פעמית. הם טומנים בתוכם גרעין מסוכן של תוקפנות רעיונית העלולה להביא להפרת החוק גם במבט לעתיד הקרוב, וככל שצפויים המהלכים המתוכננים הקשורים בהתנתקות. בהיות העבירות המיוחסות לעורר עבירות על רקע אידיאולוגי, יש בהן זרע פורענות להפרת חוק עתידית, המבקשת להשליט תפיסה רעיונית נתונה בכל מחיר, וגם במחיר עבריינות על החוק תוך גרימת נזק ציבורי כבד לקרוב ולרחוק. תופעה זו של זרע פורענות אינה נשללת גם בקרב אנשים שהיו עד הנה שומרי חוק, ותרמו מכוחם ומכישוריהם לטובת הציבור והמדינה. על רקע הארועים והנסיבות המיוחדות של מהלכי התקופה האחרונה, יש לבחון את מעשיו של העורר וחבריו בראייה כוללת, ולהעריך את משמעותם מחד, תוך בחינת יסודותיהם לגופם, אך מנגד, גם על רקע השפעתם הרחבה על הסביבה, ולאמוד את הסיכון הפוטנציאלי להישנותם ולהרחבת ממדיהם (השווה בש"פ 5426/05 טייכמן נ' מדינת ישראל; בש"פ 1821/05 נמבורג נ' מדינת ישראל; בש"פ 6352/05 פלונים נ' מדינת ישראל; בש"פ 6844/05 מדינת ישראל נ' פלונית).

8.        העבירות המיוחסות לעורר מעלות בבירור מספר עילות מעצר. תכנון הקשר לפגוע במערכות תקשורת חיוניות באיזור הדרום מצביע על מסוכנות ברורה לציבור מצד הקושרים, ובתוכם העורר, שהיה בעל תפקיד מרכזי בתכנון ובביצוע. החשש מפני הישנות מעשים של פגיעה בתשתיות חיוניות או תכנון פעולות אחרות העלולות לפגוע בציבור כדי להגשים את המסע הרעיוני של התנגדות להתנתקות הוא חשש ממשי בנסיבות ענין זה. מעשיו של העורר הוכיחו את נכונותו לקדם את רעיונותיו גם במחיר פגיעה בחוק, וקשה להעריך מהם הגבולות והגדרות שעדיהם יהיה מוכן להגיע, ועד היכן הוא נכון להרחיק לכת בנחישותו להגשים את דעותיו. שנית, העורר מואשם בשיבוש הליכי משפט בזריקת מפתחות ארונות התקשורת בנסיון להעלימם מהמשטרה. נכונותו לשבש הליכי חקירה כאמור מעלה חשש של ממש כי באם ישוחרר לחלופת מעצר ינהג שוב בדרך העלולה לשבש את הליכי המשפט. לכך מצטרפת העובדה כי העורר מילא פיו מים בחקירה, ולא נתן כל הסבר או הארה למעשיו לאורך כל הדרך או לכוונותיו ותכניותיו לגבי העתיד הקרוב. בתנאים אלה, מתעצם החשש כי העורר הוא בעל נחישות שאינה יודעת פשרות, המחזקת את הרושם כי שחרורו בחלופה לא יקהה את הסכנה מפניו, סכנה מפני הישנות מעשי הפרה של החוק ושיבוש הליכי משפט.

           על רקע הדברים האמורים, אין חלופת מעצר יכולה להשיג את מטרות המעצר בדרך שתפגע פחות בחירותו האישית של העורר. נחישותו הרעיונית, אופי העבירות המיוחסות לו וחומרתן, התנהגותו המתנכרת בחקירה בהעדר כל הסבר ותגובה למעשיו - כל אלה מעמידים את חלופת המעצר בצל של אי אימון בהתאמתה. אי אימון זה מתחזק על רקע תופעות הפרות חוק כלליות סביב תכנית ההתנתקות, היוצקות שמן רותח למדורת ההתנגדות האלימה, ומסכנות את ההליך הדמוקרטי בישראל.

           אוסיף כי בטענת האפלייה שהועלתה בעניינם של שני נאשמים אחרים אין כדי לשנות מן המסקנה כי דין העורר להעצר עד תום ההליכים. לא הובאו נתונים בדוקים עליהם נסמכת טענת האפלייה, ונראה, מכל מקום, כי מדובר במעורבים שחלקם שולי יותר בפרשה, וכיום אין מצליחים לאתרם.

           אשר לנישואיו הקרבים של העורר, נמסר בדיון כי יותר לו לצאת לחתונתו על פי הנוהלים הקבועים לכך בשירות בתי הסוהר; מעבר ליישום הנוהלים בענין זה, אין הצדקה לתת משקל נוסף להיבט זה לצורך ההליך שבפנינו.

           העורר ייעצר עד תום ההליכים, כאמור.

           ניתנה היום, י' בתמוז תשס"ה (17.7.05).

                                                                                         ש ו פ  ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: